מתנת חסד

מַתְּנַת חֶסֶד

משל מתוך מאמר "מתן תורה" של בעל הסולם

עָשִׁיר אֶחָד קָרָא לְאָדָם מִן הַשּׁוּק

וְהֶאֱכִילָהוּ וְהִשְׁקָהוּ

וְהֶעֱנִיק לוֹ מִכֶּסֶף וְזָהָב וְכֹל חֶמְדָה יוֹם יוֹם,

וּבְכֹל יוֹם מְרוּבִּים הָיוּ מַתְּנוֹתָיו עַל הַקּוֹדֵם לוֹ

וְכֵן הָיָה מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ,

לְבַסּוֹף שְׁאָלָהוּ הֶעָשִׁיר:

"אֱמוֹר לִי,

הַאִם כְּבָר נִתְמַלְּאוּ כֹּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ?"

-

וְעָנָהוּ:

"עֲדַיִן לֹא נִתְמַלְּאוּ כֹּל מְבוּקָשַׁי,

כִּי מַה טוֹב וּמַה נָעִים הָיָה לִי

אִלּוּ כֹּל הָרְכוּשׁ וְהַחֲמוּדוֹת הַלָּלוּ

הִגִּיעוּנִי עַל יְדֵי עִסְקֵי עַצְמִי,

כְּמוֹ שֶׁהִגִּיעוּ אֵלֶיךָ,

וְלֹא לִהְיוֹת מְקַבֵּל מַתְּנַת יָדְךָ בְּחֶסֶד".

וַיֹּאמֶר לוֹ הֶעָשִׁיר:

"אִם כֵּן לֹא נִבְרָא עוֹד אִישׁ

שֶׁיוּכַל לְמַלּאוֹת מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ".