נאמן ביתו של האדון

נֶאֱמָן בֵּיתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן
משל של בעל הסולם מתוך "הקדמה לתלמוד עשר הספירות" (אות ק"ח)

מַעֲשֶׂה שֶׁמְסַפֵּר הָעוֹלָם,

עַל יְהוּדִי נֶאֱמָן בַּיִת

אֵצֶל אָדוֹן אֶחָד,

שֶׁהָיָה הָאָדוֹן אוֹהֲבוֹ כְּנַפְשׁוֹ.

וְקָרָה פַּעַם,

שֶׁהָאָדוֹן נָסַע לְדַרְכּוֹ,

וְהֵנִיחַ עֲסָקָיו בְּיַד מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ,

וְהָאִישׁ הַזֶה הָיָה שׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל.

מֶה עָשָׂה,

נָטַל לַיְּהוּדִי וְהִלְקָה אוֹתוֹ חָמֵשׁ מַכּוֹת,

בְּפַרְהֶסְיָא לְעֵינֵי כּוּלָם,

כְּדֵי לְהַשְׁפִּילוֹ הֵיטֵב.

וְכַאֲשֶׁר חָזַר הָאָדוֹן,

הָלַך אֵלָיו הַיְהוּדִי,

וְסִפֵּר לוֹ כֹּל שֶׁקָרָה לוֹ.

וַיִחַר אַפּוֹ מְאוֹד.

וַיִּקְרָא לִמְמַלֵּא הַמָּקוֹם,

וַיְצַוֵהוּ לָתֵת לַיְּהוּדִי תֵּכֶף עַל יָד,

אֶלֶף אֲדוּמִים בְּעַד כֹּל מַכָּה שֶׁהִלְקָהוּ.

נְטָלָם הַיְהוּדִי וְשָׁב לְבֵיתוֹ.

מָצְאָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ בּוֹכֶה.

אָמְרָה לוֹ בַּחֲרָדָה רַבָּה:

"מַה קָרָה לְךָ עִם הָאָדוֹן?"

סִפֵּר לָהּ.

אָמְרָה לוֹ:

"אִם כָּךְ לָמָּה אַתָּה בּוֹכֶה?"

אָמַר לָהּ: "אֲנִי בּוֹכֶה

מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִלְקָה לִי

אֶלָּא חָמֵשׁ מַכּוֹת,

וְהַלְוַאי הָיָה נוֹתֵן לִי

לְכֹל הַפָּחוֹת עֶשֶׂר מַכּוֹת,

כִּי עַתָּה הָיוּ לִי

עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדוּמִים".