כתוב בלשון הזוהר

כָּתוּב בִּלְשׁוֹן הַזֹּהַר
מתוך ספר הזוהר פרשת "מקץ" (דף ס"ד)

בּוֹא וּרְאֵה,

בְּכֹל יוֹם וָיוֹם,

כְּשֶׁעוֹלֶה הָאוֹר,

מִתְעוֹרֶרֶת צִפּוֹר אַחַת,

בְּאִילָן שֶׁבְּגַן עֵדֶן,

וְקוֹרֵאת שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים.

וְהַכָּרוֹז קוֹרֵא בְּכוֹחַ:

"מִי בָּכֶם שֶׁרוֹאֶה,

וְאֵינוֹ רוֹאֶה.

הַנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם הַבָּא,

וְאֵינָם יוֹדְעִים

עַל מָה הֵם נִמְצָאִים.

טוֹב לָהֶם שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ,

מִמָּה שֶׁנִּבְרְאוּ.

כִּי חָכְמַת הַקַּבָּלָה עוֹמֶדֶת לִפְנֵיהֶם,

וְאֵינָם מִשְׁתַּדְּלִים בָּהּ,

וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם."