ספר 'חוכמת הלב'

חוֹכְמַת הַלֵּב
דֶרֶךְ הַמִּלִּים וְהָאוֹתִיּוֹת נוֹגְעִים בַּנֶּעֱלָם הַזֶּה הַנִּקְרָא "הָעוֹלָם הָרוּחָנִי"

פוקוס על הבורא

'פוֹקוּס' עַל הַבּוֹרֵא

דברי רב מתוך הרצאה (24.07.07) ב"בית קבלה לעם"

חָכְמַת הַקַּבָּלָה מְכַוֶנֶת אֶת הָאָדָם,

אֵיךְ לְסוֹבֵב אֶת עַצְמוֹ מִבִּפְנִים

לִמְצוֹא אֶת הַבּוֹרֵא.

כְּמוֹ שֶׁמְּחַפְּשִׂים מַטָּרָה דֶּרֶךְ עֲדֶשֶׁת מַצְלֵמָה,

שֶׁמְּסוֹבְבִים יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה

וּמְחַדְּדִים אֶת הָרְאִיָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר,

עַד שֶׁפִּתְאוֹם -

הוֹפָּה!

רוֹאִים בָּרוּר.

כָּךְ הָאָדָם מְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לַבּוֹרֵא

עַל יְדֵי לִמּוּד חָכְמַת הַקַּבָּלָה.

-

גלים רוחניים

גַּלִּים רוּחָנִיִּים

דברי רב מתוך הרצאה (24.07.07) ב"בית קבלה לעם"

הָעֲבוֹדָה הַפְּנִימִית שֶׁל הָאָדָם,

הִיא לְסַדֵּר אֶת הַלֵּב,

אֶת הַחוּשִׁים,

כְּדֵי לִקְלוֹט אֶת הָעוֹלָם הָרוּחָנִי.
-

-
כְּמוֹ מַשְׁדֵּר רַדְיוֹ,

שֶׁמְּסוֹבְבִים בּוֹ כַּפְתּוֹר,

וְתוֹפְסִים אֶת הַגַּל בָּאֲוִיר.

כָּךְ הָאָדָם מְסוֹבֵב אֶת עַצְמוֹ

וּמִתְכַּוְנֵן יוֹתֵר וְיוֹתֵר נָכוֹן

לַתֶּדֶר הָרוּחָנִי,

בִּפְעוּלוֹת הַנִּקְרָאוֹת "כַּוָּנָה".

עַד שֶׁפִּתְאוֹם

נִפְתָּח לוֹ מֵימַד אַחֵר,

וּמִתְגַּלֶּה לוֹ

הָעוֹלָם הָרוּחָנִי.

עולם קטן

עוֹלָם קָטָן

דברי רב מתוך שיעור (26.10.06) הקדמה לתע"ס

לְיֶלֶד קָטָן יֵשׁ עוֹלָם קָטָן.

הוּא לֹא רוֹאֶה

וְלֹא מַשִּׂיג

וְלֹא מֵבִין

שֶׁקַּיָּם עוֹלָם הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּדוֹל.

-

וְגַם בָּעוֹלָם הַקָּטָן שֶׁלּוֹ,

אוֹמְרִים לוֹ,

שֶׁחֵלֶק מִמֶּנּוּ שֶׁלּוֹ,

וְהַחֵלֶק הָאַחֵר, אָסוּר לוֹ.

אֲבָל כֹּל פַּעַם

הַגְּבוּלוֹת הָאֵלֶּה

מִתְרַחֲבִים,

וְהוּא מַתְחִיל לְהָבִין,

שֶׁמּוּתָר לוֹ יוֹתֵר.

וְגַם הָעוֹלָם שֶׁרָאָה קוֹדֶם,

שֶׁהָיָה כְּמוֹ בּוּעָה קְטַנָּה,

פִּתְאוֹם מִתְרַחֵב.

וְהוּא רוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ רְחוֹב,

וּמֵעֵבֶר לָרְחוֹב יֵשׁ עִיר,

וְיֵשׁ כֹּל הָעוֹלָם

וְהוּא נִמְצָא עַל פְּנֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ.

כָּךְ, בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ,

מִתְגַּלָּה לָאָדָם

לְאַט לְאַט

חָכְמַת הַקַּבָּלָה.

משל התולעת בצנון

מָשָׁל הַתּוֹלַעַת בַּצְּנוֹן

מתוך "הקדמה לספר הזוהר" של בעל הסולם

הַתּוֹלַעַת שֶׁנּוֹלְדָה בְּתוֹךְ הַצְּנוֹן,

הִיא יוֹשֶׁבֶת שָׁם וְחוֹשֶׁבֶת,

שֶׁכֹּל הָעוֹלָם

הוּא כֹּל כָּךְ מַר,

וְכֹל כָּךְ חָשׁוּךְ,

וְכֹל כָּךְ קָטָן,

כְּמִדַּת הַצְּנוֹן שֶׁהִיא נוֹלְדָה בּוֹ.
-

-- 
אֲבָל בְּרֶגַע

שֶׁבִּקְּעָה אֶת קְלִיפַּת הַצְּנוֹן,

וְחוֹטֶפֶת מַבָּט מִבַּחוּץ לַצְּנוֹן,

הִיא תְּמֵהָה וְאוֹמֶרֶת:

"אֲנִי חָשַׁבְתִי שֶׁכֹּל הָעוֹלָם

הוּא כְּמִדַּת הַצְּנוֹן שֶׁנּוֹלַדְתִּי בּוֹ,

וְעַתָּה אֲנִי רוֹאָה לְפָנַי עוֹלָם

גָּדוֹל נָאוֹר אַדִּיר וְיָפֶה לְהַפְלִיא".

אוירון טס בשמיים

אֲוִירוֹן טָס בַּשָּׁמַיִם
משל מתוך איגרת י"ט באיגרות רב"ש

עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים עוֹמְדִים

וְרוֹאִים אֲוִירוֹן טָס מֵרָחוֹק.

וְגוֹדְלוֹ שֶׁל הַאֲוִירוֹן

נִרְאֶה לְעֵינֵי הָאָדָם

כְּמוֹ נְקוּדָה קְטַנָּה.

לְחֵלֶק מֵהָאֲנָשִׁים יֵשׁ מִשְׁקֶפֶת

הַמַּגְדֶּלֶת אֶת הָאַוִירוֹן פִּי כַּמָּה.

אֶלָּא לְכֹל אֶחָד וְאֶחָד

יֵשׁ מִשְׁקֶפֶת אַחֶרֶת -

לָאֶחָד שֶׁמַּגְדֶּלֶת הַרְבֵּה,

וְלָאַחֵר שֶׁמַּגְדֶּלֶת פָּחוֹת.

לָכֵן יוֹצֵא, שֶׁאֶחָד רוֹאֶה

אֲוִירוֹן בְּגוֹדֶל אַרְבָּעָה מֶטֶר,

וְשֵׁנִי אוֹמֵר שֶׁגּוֹדְלוֹ שְׁלוֹשָׁה,

וּשְׁלִישִׁי טוֹעֵן שֶׁגּוֹדְלוֹ רַק שְׁנֵי מֶטֶר,

וְכוּלָם אוֹמְרִים אֱמֶת עַל מַה שֶׁרוֹאִים.

אֲבָל כֹּל הַשִּׁינוּיִים הָאֵלֶּה בֵּין הָאֶחָד לַשֵּׁנִי,

אֵינָם עוֹשִׂים אֵיזֶה שִׁינוּי בָּאֲוִירוֹן עַצְמוֹ,

אֶלָּא כֹּל הַשִּׁינוּיִים הֵם רַק כְּלַפֵּי הָאֲנָשִׁים

שֶׁמִּסְתַּכְּלִים עַל הָאֲוִירוֹן.

-

כהולך לפני המלך

כְּהוֹלֵךְ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

משל של בעל הסולם מתוך מכתב (דף קכ"ו) בספר  "פרי חכם - אגרות קודש"

 

אָדָם הוֹלֵךְ בְּאֵם הַדֶּרֶךְ,

וְרוֹאֶה גַּן נֶחְמָד לְמַרְאֶה,

וְשׁוֹמֵעַ קוֹל קוֹרֵא מְכוּוָן אֵלָיו

מֵהַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִתְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ הַגַּן.

 

מֵרוֹב הִתְפַּעֲלוּת עָבַר בִּקְפִיצָה אַחַת אֶת הַגָּדֵר

וְהִנֵּה הוּא בְּתוֹךְ הַגַּן.

וּמִתּוֹךְ הִתְרַגְּשׁוּתוֹ וּזְרִיזוּתוֹ

לֹא הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ,

וְהַמֶּלֶךְ נִמְצָא בְּסָמוּךְ אֵלָיו וּמְטַיֵּל מֵאֲחוֹרָיו.

 

וְכָךְ הוּא הוֹלֵךְ וּמוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּכֹל כּוֹחוֹ

בְּכַוָּנָה לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לְקַבֵּל פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

וְהוּא אֵינוֹ מַרְגִּישׁ כְּלָל שֶׁהַמֶּלֶךְ מָצוּי לְיָדוֹ.

וּלְפֶתַע הוּא מַחְזִיר פָּנָיו

וְרוֹאֶה אֶת הַמֶּלֶךְ נִמְצָא לְיָדוֹ.

 

כַּמּוּבָן שֶׁלִּשְׁעָתוֹ, גָּדְלָה הַשִּׂמְחָה מְאֹד.

וְהִתְחִיל לְטַיֵּל אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ,

בְּהִלּוּל וָשֶׁבַח כְּפִי כּוֹחוֹ,

כִּי הַמֶּלֶךְ מִלְּפָנָיו וְהוּא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ.

 

וְכֹה הוֹלְכִים וּמְטַיְּלִים, עַד מְקוֹם הַפֶּתַח.

וְנִמְצָא הָאָדָם יוֹצֵא הַפֶּתַח,

וְשָׁב אֶל מְקוֹמוֹ כְּבַתְּחִילָה,

וְהַמֶּלֶךְ נִשְׁאָר בַּגַּן וְנוֹעֵל הַפֶּתַח.

 

וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל הָאָדָם שֶׁכְּבָר נִפְרָד הוּא.

וְאֵין הַמֶּלֶךְ עִמּוֹ,

הוּא מַתְחִיל לְבַקֵּשׁ פֶּתַח הַגַּן לְעוּמַת שֶׁיָּצָא,

בְּאוֹפֶן שֶׁהַמֶּלֶךְ יִהְיֶה מִלְּפָנָיו.

 

אֲבָל אֵין פֶּתַח כָּזֶה כְּלָל.

אֶלָּא לְעוּמַת שֶׁבָּא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

בְּאוֹפֶן שֶׁהוּא מַקְדִּים אֶת הַמֶּלֶךְ.

וְהַמֶּלֶךְ הָיָה מֵאֲחוֹרָיו מִבְּלִי שֶׁיַּרְגִּישׁ בָּזֶה.

נקודה שבלב

נְקוּדָה שֶׁבַּלֵּב

דברי רב מתוך שיעור (05.10.07) על מאמרי "שמעתי"

מֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת אַלְפֵי שָׁנִים

הָאָדָם עוֹבֵר אֶת הִתְפַּתְּחוּתוֹ

בָּעוֹלָם הַזֶּה,

עַד שֶׁפִּתְאוֹם

מִתְעוֹרֶרֶת בּוֹ הַנְּקוּדָה שֶׁבַּלֵּב,

אוֹתוֹ רְשִׁימוֹ הַנִּקְרָא

"חֵלֶק אֵלוֹהַ מִמַּעַל".

וְאָז הוּא מַתְחִיל לִשְׁאוֹל

"מַהוּ הַטַּעַם בְּחַיַּי?"

וּלְהִשְׁתּוֹקֵק לְמַשֶּׁהוּ

מֵעַל הָעוֹלָם הַזֶּה.

-

בנין עם מעלית

בִּנְיָן עִם מַעֲלִית

דברי רב מתוך שיעור (22.12.06) על מאמר "הערבות"

הַמְּצִיאוּת הִיא מִבְנֶה קָבוּעַ

כְּמוֹ בִּנְיָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ

מֵאָה עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ קוֹמוֹת,

עִם מַעֲלִית לָרֶדֶת וְלַעֲלוֹת -

לַעֲלוֹת לְאָן שֶׁרוֹצִים לַעֲלוֹת,

וְלָרֶדֶת לְאָן שֶׁיּוֹרְדִים.

וּמִלְּבַד הָאָדָם עַצְמוֹ

שׁוּם דָּבָר לֹא מִשְׁתַּנֶּה.

הוּא שֶׁמַּפְעִיל אֶת הַמַּעֲלִית,

אִם לַעֲלוֹת בַּבִּנְיָן אוֹ לָרֶדֶת.

הַמַּעֲלִית הַזֹּאת,

הִיא הַלֵּב שֶׁלָּנוּ, תְּנָאֵי הַלֵּב.

וְהָאָדָם רַק צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ

אֵיךְ לַעֲלוֹת

וְלִרְצוֹת לַעֲלוֹת.

מתגלה לחוץ

מִתְגַּלֶּה לַחוּץ

מתוך איגרת ל"ה אגרות רב"ש

בִּזְמַן שֶׁהַלֵּב מִתְמַלֵּא

עִם הִתְרַגְּשׁוּת יוֹתֵר מֵהָרְגִילוּת,

בֵּין שֶׁהִתְרַגְּשׁוּת בָּאָה מִדְּבָרִים טוֹבִים,

אוֹ חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהִתְרַגְּשׁוּת בָּאָה מִדְּבָרִים רָעִים,

אָז הַהִתְפַּעֲלוּת מִתְגַּלָּה בַּחוּץ,

-- 
שֶׁזֶּה כְּמוֹ כּוֹס שֶׁל מַיִם -

בִּזְמַן שֶׁמִּתְמַלֵּא

יוֹצֵא לְחוּץ מֵהַכְּלִי.

כְּמוֹ כֵן הַדְּמָעוֹת,

שֶׁהֵן בְּחִינַת עוֹדֵף, הַיּוֹצֵא לַחוּץ.

בירור נכון

בֵּרוּר נָכוֹן
דברי רב מתוך שיעור ( 15.03.07) על מאמרי "שמעתי"

עַל כָּל צַעַד וְשַׁעַל,

לְאָן שֶׁהָאָדָם לֹא פּוֹנֶה,

הוּא חַיָּיב לַעֲשׂוֹת בֵּרוּר.
-

וְהַבֵּרוּר שֶׁלּוֹ

הוּא לָלֶכֶת מֵעַל הָרֶגֶשׁ

וּמֵעַל הַשֵּׂכֶל,

וּלְבַקֵּשׁ אֶת דַּעַת הָעֶלְיוֹן.

דַּעַת הָעֶלְיוֹן

נִקְרָא "אֱמוּנָה וְהַשְׁפָּעָה",

וְדַעְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם

הִיא "יְדִיעָה וְקַבָּלָה".

יהלום בזול

יַהֲלוֹם בְּזוֹל
משל של רב"ש מתוך ספר דרגות הסולם א', מאמר נ"ה: "אמונתנו בספרים וסופרים"

אַנְשֵׁי הָעִיר קָנוּ יַהֲלוֹם

וְכוּלָם שָׂמְחוּ שֶׁקָּנוּ יַהֲלוֹם בְּזוֹל בְּיוֹתֵר,

וְאֶחָד מֵהֶם הִתְעוֹרֵר בִַּשְּׁאֵלָה

הַאִם הַיַּהֲלוֹם שֶׁקָּנוּ הוּא אֲמִתִּי.

אֲבָל כֹּל בְּנֵי הָעִיר אֵינָם מְבִינִים בְּיַהֲלוֹמִים,

וְהָלְכוּ מִפְּנֵי זֶה לְאֶחָד סוֹחֵר מוּמְחֶה,

שֶׁיַּגִּיד לָהֶם הָאִם הַיַּהֲלוֹם אֲמִתִּי אוֹ מְזוּיָף.

וְשָׂמְחוּ בִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁהַיַּהֲלוֹם אֲמִתִּי.

וְאֶחָד מֵהֶם הִתְעוֹרֵר בַּשְּׁאֵלָה,

שֶׁהֵם סוֹמְכִים עַל הַסּוֹחֵר

וַהֲרֵי אוּלַי הוּא רַמַּאי,

אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ רוֹצֶה לִלְמוֹד אֶת הַמִּקְצוֹעַ

וּבְעַצְמוֹ לִהְיוֹת מוּמְחֶה.

וְאָז

הוּא לוֹמֵד -

וּמַצְלִיחַ. 

דינר זהב

דִּינָר זָהָב

מתוך כתבי האר"י בספר "עץ חיים" (עמ' קכ"ט ענף ה')

רָצָה הַמֶּלֶךְ לִשְׁלוֹחַ

סָךְ גָּדוֹל שֶׁל דִּינָרֵי זָהָב

לִבְנוֹ לִמְדִינַת הַיָּם,

וְהִנֵּה

כֹּל בְּנֵי מְדִינָתוֹ

גַּנָּבִים וְרַמָּאִים

וְאֵין לוֹ

שָׁלִיחַ נֶאֱמָן.

מֶה עָשָׂה?

הָלַךְ וּפָרַט

אֶת הַדִּינָרִים

לִפְרוּטוֹת,

וְשִׁלְחָם עַל יְדֵי

שְׁלִיחִים רַבִּים,

בְּאוֹפֶן

שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּדַאי לָהֶם

הֲנָאַת הַחָמָס,

שֶׁיִּפְגְּמוּ בִּשְׁבִילָהּ

בִּכְבוֹד הַמַּלְכוּת.

משל העבד והשרים

מָשַָׁל הָעֶבֶד וְהַשָׂרִים

משל של בעל הסולם מתוך מכתב (דף כ"ה) מתוך ספר "פרי חכם - איגרות קודש"

מָשָׁל לְמֶלֶךְ

שֶׁעַבְדוֹ נָשָׂא חֵן בְעֵינָיו

עַד שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַדְּלוֹ

וּלְנַשְּׂאוֹ עַל כֹּל הַשָּׂרִים,

כִּי הִכִּיר בְּלִבּוֹ

אַהֲבָה נֶאֱמָנָה בַּל-תִּמוֹט.

אֲבָל אֵין זֶה מִנִּימוּסֵי הַמַּלְכוּת

לְרוֹמֵם אָדָם לְרוֹם הַמַּעֲלוֹת בְּפַעַם אַחַת,

וּבְלִי סִבָּה נִרְאֵית לָעַיִן.

אֶלָּא שֶׁנִּימוּסֵי הַמַּלְכוּת

לְגַלּוֹת טַעְמוֹ לְעֵין כֹּל

בְּחָכְמָה עֲמוּקָה.

מֶה עָשָׂה?

הִפְקִיד אֶת הָעֶבֶד

לְשׁוֹמֵר הַסַּף עַל בֵּית הַמֶּלֶךְ

וְאָמַר לְשַׂר אֶחָד

חָכָם בְּחָכְמַת הַבַּדְחָנוּת,

שֶׁיִּתְחַפֵּשׂ וְיָשִׂים עַצְמוֹ כְּמוֹרֵד בַּמַּלְכוּת,

וְיֵצֵא לְמִלְחָמָה לִכְבּוֹשׁ אֶת הַבַּיִת

בְּשָׁעָה שֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַחַיִל מוּכָנִים.
-

הַשַּׂר עָשָׂה כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ,

וּבְתַחְבּוּלוֹת וּבְחָכְמָה גְּדוֹלָה

שָׂם עַצְמוֹ נִלְחָם עַל בֵּית הַמֶּלֶךְ.

וְהָעֶבֶד שׁוֹמֵר הַסַּף

שָׂם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ,

וּמִלֵּט אֶת הַמֶּלֶךְ,

וְלָחַם נֶגֶד הַשַּׂר בִּגְבוּרָה נִפְלָאָה

וּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲצוּמָה,

עַד שֶׁנִגְלָה לְעֵין כֹּל

אַהֲבַת לִבּוֹ לַמֶּלֶךְ.

אָז פָּשַׁט הַשַּׂר לְבוּשוֹ,

וְנַעֲשָׂה שְׂחוֹק גָדוֹל

(כִּי נִלְחַם בְּעוֹז רוּחַ וּבִגְבוּרָה רַבָּה

וְעַתָּה נוֹכַח אֲשֶׁר דִּמְיוֹן וְלֹא מַמָּשׁוּת הָיָה כָּאן).

וּבְיוֹתֵר צָחֲקוּ

כַּאֲשֶׁר סִפֵּר הַשַּׂר

עַמְקוּת הַדִּמְיוֹנוֹת מֵאַכְזָרִיּוּתוֹ

וּמֵרוֹב הַפַּחַד שֶׁדִּמָּה לְעֵינָיו.

וְכֹל פְרָט וּפְרָט

בְּמִלְחָמָה נוֹרָאָה זוֹ

הָיְתָה לְסַבֵּב שְׂחוֹק וְשִׂמְחָה גְדוֹלָה.

אֲבָל עִם כֹּל זֶה -

עֶבֶד הוּא!

וְאֵינוֹ מְלוּמָד.

וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְנַשְּׂאוֹ

עַל כֹּל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ?

חָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּלִבּוֹ,

וְאָמַר לְאוֹתוֹ הַשַּׂר

שֶׁהוּא מְחוּיָב לְהִתְחַפֵּשׂ

בִּלְבוּשֵׁי גַּזְלָן וְרוֹצֵחַ,

וְיַעֲשֶׂה עִמּוֹ מִלְחָמָה כְּבוּשָׁה.

כִּי יוֹדֵעַ הַמֶּלֶךְ

אֲשֶׁר בַּמִּלְחָמָה הַשְּׁנִיָּה

יְגַלֶּה לוֹ חָכְמָה נִפְלָאָה,

עַד שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי

לַעֲמוֹד בְּרֹאשׁ כֹּל הַשָּׂרִים.

עַל כֵּן מִנָּה אֶת הָעֶבֶד

לִמְמוּנֶה עַל אוֹצָר הַמַּלְכוּת.

וְאוֹתוֹ הַשַּׂר הִתְחַפֵּשׂ הַפַּעַם

בִּלְבוּשׁ אַכְזָרִי וְרוֹצֵחַ.

וּבָא לָבוֹז אֶת גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ.

הַמְּמוּנֶה הָאוּמְלָל

נִלְחַם עִמּוֹ בְּכֹל עוֹז

וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ,

עַד שֶׁנִתְמַלְּאָה הַסְּאָה.

אָז פָּשַׁט הַשַּׂר לְבוּשׁוֹ,

וְנַעֲשָׂה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה

וּשְׂחוֹק עָצוּם בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ

עוֹד יוֹתֵר מִקּוֹדֵם.

כִּי מַעֲשֵׂי תַּחְבּוּלוֹת הַשַּׂר עַד פְּרָטֵיהֶם

מְעוֹרְרִים צְחוֹק רַב,

מֵחֲמַת שֶׁעַתָּה הָיָה צָרִיךְ הַשַּׂר

לְהִתְחַכֵּם יוֹתֵר מִלְּפָנִים,

-

כִּי עַתָּה יָדוּעַ הַמִּנְהָג בַּעֲלִיל

שֶׁאֵין שׁוּם אַכְזָר בִּמְדִינַת הַמֶּלֶךְ,

וְכֹל מִינֵי הָאַכְזָרִים אַךְ בַּדְחָנִים הֵמָּה,

עַד שֶׁאוֹתוֹ הַשַּׂר בְּתַּחְבּוּלוֹת עֲמוּקוֹת

סִגֵּל לוֹ כּוֹחַ הִתְהַפְּכוּת לְבִגְדֵי רָשָׁע.